הפעם אני תופסת את מקומך את מלאכת הכתיבה ובין כתיבת שורות אלה אני רוצה להביע את רחשי תודתנו לך מעומק לבנו.
מי כמוך יודעת עד כמה קשה הייתה לנו הדרך…
אני לעולם לא אשכח את פגישתנו הראשונה ישבנו את ואני אצלנו בגינה קראנו ועברנו על החומר הגלם שהיה מלא ועמוס ,לא מסודר בלשון המעטה ושתינו הסתכלנו אחת על השנייה אני במבט חסרת אונים, ברגע הראשון חשבתי שזה יהיה בלתי אפשרי. ואת בשלוותך ובדרכך הבטחת לי כי עוד אהיה מוקסמת מהתוצאה, ומכאן התחיל המסע המיוחד במינו שלנו ושלך…ואת יצאת לדרך… יחד צעדנו במסע הזה מסע מסוג שונה מעין לידה מתמשכת של משהו יקר עבורנו.
בשעות, בימים ובחודשים האלה ניסית בדרכך המיוחדת בעינייך הטובות באוזן הקשבת ובכתיבתך המופלאה להקל על הכאב על האובדן, על הדמעות שזלגו, ומשם לקחת את זה למקום הכי טוב שיכולת ובמבחן התוצאה, ב"מסע חייו" הצלחת אך במעט לגרום לאבא שלי לחייך מלמעלה ולהתגאות בנו.
אני לא אשכח שכבר היינו בהגהה של הספר ישבתי אצלך בביתך ואת אמרת לי משפט "שלמרות שלא הכרת את אבא שלי האדם שאת כותבת עליו את הספר נדמה לך כי את מכירה אותו לא פחות טוב מאתנו". ואני חייבת לומר אירה שאז ידעתי שעשיתי את הבחירה הנכונה שבחרתי בך .
בין הסיפורים, השורות והמסעות הצלחת לחדור למשפחתנו ותמיד יהיה לך מקום של כבוד. ובזכותך אירה, אבא במסע חייו יהיה לאורך כל השנים משהו חי ונושם עבורנו .
בשמי , בשם משפחתי ובשמו של אבא שלי ז"ל אני רוצה להודות לך !!
אירה המקסימה,
הפעם אני תופסת את מקומך את מלאכת הכתיבה ובין כתיבת שורות אלה אני רוצה להביע את רחשי תודתנו לך מעומק לבנו.
מי כמוך יודעת עד כמה קשה הייתה לנו הדרך…
אני לעולם לא אשכח את פגישתנו הראשונה ישבנו את ואני אצלנו בגינה קראנו ועברנו על החומר הגלם שהיה מלא ועמוס ,לא מסודר בלשון המעטה ושתינו הסתכלנו אחת על השנייה אני במבט חסרת אונים, ברגע הראשון חשבתי שזה יהיה בלתי אפשרי. ואת בשלוותך ובדרכך הבטחת לי כי עוד אהיה מוקסמת מהתוצאה, ומכאן התחיל המסע המיוחד במינו שלנו ושלך…ואת יצאת לדרך… יחד צעדנו במסע הזה מסע מסוג שונה מעין לידה מתמשכת של משהו יקר עבורנו.
בשעות, בימים ובחודשים האלה ניסית בדרכך המיוחדת בעינייך הטובות באוזן הקשבת ובכתיבתך המופלאה להקל על הכאב על האובדן, על הדמעות שזלגו, ומשם לקחת את זה למקום הכי טוב שיכולת ובמבחן התוצאה, ב"מסע חייו" הצלחת אך במעט לגרום לאבא שלי לחייך מלמעלה ולהתגאות בנו.
אני לא אשכח שכבר היינו בהגהה של הספר ישבתי אצלך בביתך ואת אמרת לי משפט "שלמרות שלא הכרת את אבא שלי האדם שאת כותבת עליו את הספר נדמה לך כי את מכירה אותו לא פחות טוב מאתנו". ואני חייבת לומר אירה שאז ידעתי שעשיתי את הבחירה הנכונה שבחרתי בך .
בין הסיפורים, השורות והמסעות הצלחת לחדור למשפחתנו ותמיד יהיה לך מקום של כבוד. ובזכותך אירה, אבא במסע חייו יהיה לאורך כל השנים משהו חי ונושם עבורנו .
בשמי , בשם משפחתי ובשמו של אבא שלי ז"ל אני רוצה להודות לך !!
אין לי ספק שבמסע החיים שלך את תעשי חייל!
דנה ויטנר ומשפחת ויטנר,
אזור
נובמבר 2009