החלטתם לכתוב את סיפור חייכם. כבר אספתם מידע, סידרתם ראשי פרקים, מיינתם תמונות ומסמכים, אפילו מצאתם איש מקצוע מתאים שילווה אתכם – נהדר! עכשיו נשארה רק שאלה קטנה אחת: איך מחברים את כל הדברים האלה לכדי סיפור אישי? ולא סתם סיפור, אלא כזה שיעניין, יפתיע, יהיה יחיד ומיוחד – או, במילים אחרות, סיפור שאנשים ירצו לקרוא, ושיצליח לגעת באנשים. כתיבת סיפור חיים אישי מעוררת אתגר משולש: לכתוב, על עצמי, בצורה מעניינית.

אחת הדרכים לעשות זאת היא על ידי בחירת נקודת מבט לא שגרתית. אספנו עבורכם כמה אפשרויות וסגנונות לנקודות מבט בסיפור, עם דוגמאות מסיפורים שכבשו את הלב:

מהסוף להתחלה: לפעמים, כדי ליצור מתח כדאי דווקא להתחיל מהסוף. אפשר לתאר הישג גדול, תוצאה סופית של תהליך, גילוי מרעיש דווקא בתחילת הסיפור, ומשם למשוך את תשומת לב הקורא לכל מה שקדם לכך: מה היו הקשיים שעלו, איזה דילמות נוצרו, מה היה סדר העדיפויות בדרך ל… ועוד. תוצאה סופית או הישג מיוחד מעוררים עניין ושאלה, והקורא יחפש לעצמו את התשובה בהמשך הסיפור. שני ספרים מרתקים כאלה הם "האורות בבתים של אחרים" של קיארה גמברלה, ו"ההיסטוריה הסודית" של דונה טארט.

מספר נקודות מבט: כל סיפור הוא "רשומון", חוויה שבה שותפים מספר אנשים, ולכל אחד מהם קול אחר וזווית ראיה משלו. שילוב של נקודות מבט שונות אלה מייצר תמונה רחבה יותר על החוויה שהייתה, מגלה איך היא השפיעה על והושפעה על ידי הסביבה. פעמים רבות בסיפור חיים לא נחפש רק עובדות, אלא נחפש חוויה, הכרות ושייכות. ככל שנשמע יותר קולות ונראה יותר נקודות מבט, נקבל הבנה טובה יותר של ההוויה המשפחתית שאליה אנחנו שייכים וממנה אנחנו ממשיכים. דוגמה יפה לכך נוכל לפגוש בספרו של א.ב יהושוע – "גירושים מאוחרים" ובספר האלמותי "נשים קטנות" של לואיזה מיי אלקוט.

שני צירי זמן: סיפור חיים נע מהעבר להווה, אך חי תמיד במעגלים. כדי לעקוף כתיבה ביוגרפית ליניארית שנאחזת בציר זמן מוכר, אפשר ליצור שני צירי זמן: לתאר את החיים בהווה ובו זמנית לשלב סיפורים וזיכרונות מהעבר הרחוק. שיחה בין סבתא לנכד, ביקור שורשים שמעורר זיכרונות, תיאור קונפליקט חדש שמהדהד קונפליקט ישן ועוד: אלה הן רק כמה דומגאות למקומות שבהם העבר והעתיד נארגים יחד לסיפור אחד. כתיבה כזו משאירה את הקורא עירני ומעורב, ומציגה את החיים כמעגל שבו נושאים משפחתיים שבים ועולים, חוזרים ונקשרים בינם לבין עצמם. שני צירי זמן מופיעים בספרה הרומנטי של אן פורטייר "ג'ולייט".

נקודת מבט של בעל חיים: לא פעם, אחת הדמויות החשובות בסיפור חיים משפחתי הוא בעל חיים יקר. כתיבה מעניינית, ייחודית ומצחיקה, יכולה להיות דווקא מנקודת המבט שלו. כתיבת סיפור חיים מעיניים כל כך שונות יכולה לאפשר חופש פעולה רב. בעל החיים לא מחויב לכללי ה"פוליטיקלי קורקט", בדרך כלל הוא אהוב ומקובל על כולם, אין לו ריבים ישנים והוא לא שומר כעסים. הצגת פרשנות על חיי משפחה מצד בעל החיים החביב עליה, מפעילה את הדמיון, היצירתיות, החשיבה הלא מודעת שלנו, ויכולה להוביל ליצירת ספר חד פעמי ונהדר. ניתן ליהנות מדוגמאות יפיפיות של בעלי חיים המספרים סיפור אצל אשר קרביץ שכתב את "הכלב היהודי", אצל אנה סואל שבראה את "הקסם השחור", ב"גבעת ווטרשיפ" של ריצ'רד אדמס ועוד.

נקודת מבט של ילד: רעננות, תמימות, סקרנות, אפשרות לשאול שאלות או להעיר הערות; כל אלה ועוד מאפיינים נקודת מבט ילדית. כתיבת סיפור חיים אישי מתוך עולם של רגש ומחשבה ילדיים, יכול ליצור חווית כתיבה וגם קריאה מענגות, ולפתוח פתח לזיכרונות ולתפיסת עולם שעם השנים הלכה והצטמצמה, הלכה ונחבאה בתוך עצמה אך לא נעלמה. כתיבה ילדית מרככת חוויות קשות ואירועים עצובים, ויכולה לחבר אליה גם את בני המשפחה הצעירים יותר. זו הזדמנות להציג בפני בני המשפחה הקוראים, את עצמכם ואת חייכם באופן שהיה לחלוטין לא מוכר עבורם עד כה. גם כאן יש רשימה ארוכה ומרגשת של ספרים, מ"פו הדוב" של א.א. מילן (שמשלב גם בעלי חיים מדברים), דרך "גנבת הספרים" של מרקוס זוסאק, "המקרה המוזר של הכלב" מאת מארק האדון, "קמצ'טקה" של מרסלו פוגרס ועוד ועוד.

שילוב של אלמנטים: פעמים רבות ניתן למצוא אלמנט שחוזר על עצמו בחיים של אדם, ברגע שניתן לזהות ולבודד אלמנט זה, רצוי לשלבו בסיפור בצורה שתוסיף עניין, מתח והפתעה. אלמנט יכול להיות חפץ שעובר בירושה, או כזה שהתגלגל בעולם ויש לו סיפור מדהים. אלמנט נוסף יכול להיות משפט, תפיסת עולם, אמונה שעוברת במשפחה ומשפיעה על מהלך החיים. גם חלום שחוזר על עצמו, או חלומות שמתכתבים עם המציאות יכולים להוסיף נופך מסתורי ועמוק לכל סיפור. מציאת האלמנט הייחודי שלכם יכול לתת לב לסיפור ולהפוך אותו למשמעותי עבור בני המשפחה. דוגמה מעניינית יש בספרה המרגש של שרית לוי-ישי "מלכת היופי של ירושלים".

באופן כללי, כדאי לחשוב ולתכנן, יחד עם איש המקצוע שמלווה אתכם בתהליך הכתיבה, מה התמה המרכזית של הסיפור שלכם. האם תרצו לשים במרכז את המניע שהוביל אתכם והיה לנגד עיניכם לאורך החיים? האם תבחרו לתת במה למטרה שהושגה ולהתייחס לכל מה שעברתם בדרך אליה? האם המוטיב החוזר הוא שינוי משמעותי שעבר עליכם ועורר אתכם להסתכלות ולדרך חדשה? נסחו את המרכז, את נקודת המשען שלכם ומתוכה צאו לספר את סיפורכם.

חשוב לזכור כי כתיבה יצירתית יחודית ומעניינית מצריכה השקעה גדולה יותר של זמן ומחשבה מאשר סיפור חיים רגיל. ברגע שבחרנו קו כתיבה מסוים, נצטרך לדבוק בו כדי ליצור סיפור שלם ובהיר. הסיפור שנבחר לספר והאופן בו נבחר לספרו יישארו אחרינו, יציגו אותנו, את חיינו ואת משפחתנו באור מסוים – לכן כדאי להתייעץ ולברר כדי שנוכל להיות שלמים עם הדרך בה אנחנו בוחרים לספר את סיפור חיינו.