מרץ, 2013

אירה יקרה,

לומר או לכתוב את המילה תודה, זה ממש לא מספיק.
לפני שנה וחצי פגשתי אותך באקראי בתכנית טלוויזיה כשדברת על עבודתך
אשר בה את כותבת ועורכת סיפורי חיים לגיל השלישי.
מיד קשרתי איתך קשר וכבר בפגישה הראשונה נפתחתי בסיפורי והראיתי לך
דפים שכתבתי שנים, שעד לאותו רגע לא העזתי לחשפם ולהחליט להפכם לספר.
אירה, את ניחנת במתנה להקשיב, ובאינטליגנציה רגשית מיוחדת במינה.
אירה, עזרת לי להגשים חלום .
היום יש לי את הספר: "החלטתי להיות מאושרת" ואני שלמה עם כל רגע ששיתפתי אותך בחיי הלא קלים.
אירה את לא רק עורכת , את גם חברה, ולפעמים חשתי שאת ממש לומדת את דמותי כמו שחקנית שנכנסת לנעליי.
כל המילים לא יכילו את המילה תודה.
רק אומר לך שזו ת ו ד ה ………. שלא נגמרת!
אוהבת
רבקה נעים, פ"ת