מדוע אתם עושים את מה שאתם עושים? מה משאיר אתכם ערים בלילות ומה מניע אתכם בבקרים? היכן טמון האושר שלכם? מה עומד ביניכם לבין חלומכם?

אכן, שאלות לא קלות. חוקר אחד מאמין שכתיבת התשובות יכולה להוות גורם מכריע עבור תלמידים בפרט ואנשים בכלל.

החוקר ערך מחקר משותף במטרה להוכיח השפעה מדהימה: למחוק כליל פערי מגדר ומיעוט אתני של 700 תלמידים במהלך שנתיים של תרגילי כתיבה.

ירדן פיטרסון מלמד במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת טורונטו. מזה עשרות שנים שהוא מוקסם מהשפעות הכתיבה על ארגון מחשבות ורגשות בבני אדם.

ניסויים מוקדמים משנות ה-80 הראו כי כתיבה "טיפולית", או "הבעתית", יכולה להפחית דיכאון, להגדיל תפוקה כמו גם, תאמינו או לא, לצמצם ביקורים אצל הרופא.

"הכתיבה חזקה ממה שאנשים חושבים", אומר פיטרסון.

אנשים רבים מתמודדים עם חרדה במהלך חייהם – כזו שמרחפת מעליהם, מסכלת אנרגיות ומגבירה לחצים. דרך תובנות הכתיבה, יתכן שאדם יוכל לזהות איך הרגשה לא נעימה מסוימת קשורה דווקא לאינטראקציה לא נעימה שחווה בילדות למשל. סוג זה של תבונה, כפי שניתן לראות במחקרים, יכול לסייע באיתור, הצבעה על בעיות, ובסופו של דבר לפתור את רגשות המתח.

במקביל, "תיאורית הגדרת המטרות" אומרת שכתיבת מטרות ספציפיות ואסטרטגיות יכולה לעזור לאנשים להתגבר על מכשולים רבים.

"זה שינה לי את החיים"

לאחרונה, חוקרים מגלים יותר ויותר עניין במוטיבציה הנפשית שגוררת הישגים אקדמאים. פיטרסון תהה אם ניתן להצביע על כתיבה כגורם למוטיבציה בקרב סטודנטים. הוא המציא קורס עבור תלמידי תואר ראשון שנקרא "מפות ההבנה". בקורס, סטודנטים משלימים שלל תרגילי כתיבה שמשלבים כתיבה הבעתית עם כתיבת הגדרת מטרות.

הסטודנטים מתבקשים לחושב על רגעים חשובים בחייהם, לזהות נקודות מפתח וליצור תכניות לעתיד, שכוללות מטרות ואסטרטגיות ספציפיות על מנת להתגבר על מכשולים. פיטרסון קורא לשני החלקים "עריכת עבר" ו- "עריכת עתיד".

"זה שינה את חיי לחלוטין", אמרה כריסטין ברופי, שבזמנו, כסטודנטית לתואר ראשון, התמודדה עם בעיות שימוש בסמים, בעיות בריאות והייתה על סף נשירה מהלימודים. לאחר השתתפות בקורס של פיטרסון באוניברסיטת טורונטו, היא החליפה את תחום לימודיה. כיום, היא סטודנטית לרפואה ואחת מעוזרי המחקר הראשיים של פיטרסון.

במחקר מוקדם באוניברסיטת מקגיל במונטריאול, הקורס הראה השפעה חיובית חזקה מאוד בקרב תלמידים בסיכון, צמצום שיעור הנשירה מהלימודים ועלייה בהישגי התלמידים.

פיטרסון מחפש קהל גדול עבור מה שהוא מכנה "עריכה עצמית". הוא הקים חברה למטרות רווח ומוכר גרסה של תכנית הלימודים שלו באינטרנט.

במכללה למנהל ברוטרדם, גרסה מקוצרת של "עריכה עצמית" הוא קורס חובה עבור כל תלמידי השנה הראשונה החל משנת 2011.

"אפסים הם סכנה"

במכללת רוטרדם, ביצועי מיעוטים בדרך כלל פיגרו בשליש מביצועי הרוב. אולם, עבור מיעוטים שלקחו חלק בקורס הכתיבה, הפער הצטמצם משמעותית בשנה הראשונה ואף יותר בשנה השנייה.

איך יתכן שמקבץ תרגילי כתיבה ישפיע עד כדי כך על ביצועים אקדמיים?

מלינדה קרפ היא סגנית מנהל לצוות פיתוח מוסדי במרכז המכללה הקהילתית באוניברסיטת קולומביה. היא מובילה מחקרים על יזמויות שביכולתן לשפר הישגי לימודים. היא מכנה את מאמרו של פיטרסון "מעניין", אך, מוסיפה: "אני לא מאמינה שיש פתרון אחד שמתאים לכל."

פיטרסון מאמין שהגדרת מטרות פורמלית יכולה לעזור במיוחד למיעוטים להתגבר על מה שמכונה "איום הסטראוטיפ", או במילים אחרות, לדחות את האמונה שהכללת ביצועים אקדמיים על סמך שייכות אתנית תחולנה עליהם באופן אישי.

קרפ מסכימה. "כשאתה נכנס להגדרה חברתית חדשה, כמו סטודנט במכללה, הציפיות לא תמיד ברורות. הסיכון גובר עוד יותר עבור סטודנטים שאולי לא מוכנים ו\או אין להם מודל לחיקוי מבחינה אקדמית. סטודנטים זקוקים לעזרה לא רק בהצבת מטרות אלא גם בהבנה והכנת תכנית להשגת יעדים."